ימאמה חמוד קדור נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

פסק דין

בתביעה זו מבקשת התובעת כי נקבע שפיטוריה מהנתבעת היו על רקע הריונה וכי נפסוק לזכותה פיצוי בשל פיטורים שלא כדין. כן עותרת התובעת כי נורה לנתבעת לשלם לה שכר עבודה בגין השבוע בו עבדה אצלה.

עובדות המקרה:

בחודש ספטמבר 2006 פנתה התובעת לנתבעת וביקשה להתקבל אצלה לעבודה. בהמשך לכך נערך לתובעת ראיון עבודה.

התובעת נשלחה למבחני מיון בחברה חיצונית, אשר לאחריהם הודע לה כי התקבלה לעבודה בתפקיד נציגת שירות לקוחות במוקד שירות לקוחות 144.

בתאריך 7/9/06 נכרת בין התובעת ובין הנתבעת חוזה העסקה (ת/2), בו נקבע:

"תוקף הסכם זה הוא החל מיום 6/9/06 ועד ליום 31/8/07. יחד עם זאת, הצדדים יהיו רשאים לסיים הסכם זה מכל סיבה שהיא, לרבות על רקע משמעתי, עם מתן הודעה מראש לעובד בשכר על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורין ולהתפטרות, התשס"א – 2001" (סעיף 13 להסכם).

בתאריך 14/9/06, כשבוע לאחר שהחלה בעבודתה, קיבלה התובעת זימון לשימוע בעניין סיום העסקתה, אשר נקבע ליום המחרת (ראה: נספח ב' לתצהיר מטעם הנתבעת).

בתאריך 15/9/06 נערך לתובעת שימוע ע"י סגנית מנהלת המוקד. לבית הדין הוצג פרוטוקול השימוע (נספח לכתב התביעה), בו נרשם כי –

"נמסרה לעובד הכוונה לפטרו מהסיבות: הישגיה במהלך ההדרכה חלשים ולא מתאימה בעקבות כך לעבוד במוקד 144.

העובד השמיע את טענותיו: חושבת שכן התאימה לדרישות המערכת וכן הייתה טובה בהדרכה לפי דעתה.

החלטה: ממליצה לכח אדם לפטרה".

התובעת חתמה על פרוטוקול השימוע.

בהמשך לכך, העסקתה של התובעת בנתבעת הסתיימה ביום 18/9/06 (ראה תאריך סיום העסקה על פי תלוש השכר, נספח ד' לתצהיר מטעם הנתבעת).

במועד זה הייתה התובעת בשבוע ה- 21 להריונה (ראה האישור הרפואי שצורף לתביעה). לגרסת התובעת, היא לא הודיעה על ההיריון לממונים עליה וכן טרם נראו עליה סימני הריון בשלב זה.

עם זאת, לגרסתה, יום לפני שקיבלה את הזימון לשימוע היא סיפרה על ההיריון לחברותיה בעבודה. הדבר אף עולה מעדותה של חברתה לעבודה, אשר העידה לפנינו, גב' עביר ווהבי.

התובעת העידה כי עברה משבר קשה עקב פיטוריה.

התביעה שלפנינו הוגשה לביה"ד בתאריך 7/9/08.

טענות הצדדים:

לטענת התובעת, אין כל ממש בטענת הנתבעת לפיה עבודתה לא הייתה טובה, היא עבדה לשביעות רצון הממונות עליה ולא הופנו כלפיה תלונות או הערות שליליות. לטענתה, ככל הנראה, נודע לממונים על הריונה לאחר שסיפרה על כך לחברותיה לעבודה, יום לפני ההזמנה לשימוע, ולאור זאת הוחלט לפטרה. על כן, פיטוריה נוגדים את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואת חוק עבודת נשים, הינם פיטורים שלא כדין והיא זכאית לפיצוי. כן היא זכאית לשכר עבודה עבור שבוע עבודתה בחודש 09/06, אשר לא שולם לה.